• Sophie Friederike Auguste princess of Anhalt-Zerbst
• By marriage Ekaterina Alexseivna Romanov
• Catherine II(Russian: Екатерина II Великая, Yekaterina II Velikaya), also known as Catherine the Great (German: Katharina die Große) on 9th july 1762

Links:

https://www.familysearch.org/tree/person/details/LCFX-WTJ

• The Peerage
• Geneall
• Wikipedia
• Frauen die geschichte - Katharine in German
• Empress and Autocrat of All the Russias: Reign 9 July 1762 – 17 November 1796 (34 years, 131 days) Coronation 12 September 1762

Predecessor: Peter III Successor: Paul I

---

GEDCOM Note

{geni:about_me} Императрица и Самодержица Всероссийская с 28 июня 1762 года по 6 ноября 1796 года.

https://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%95%D0%BA%D0%B0%D1%82%D0%B5%D1%80%...

GEDCOM Note

"OF ANHALT", DAUGHTER OF THE GERMAN PRINCE OF ANHALT-SERBST; LATER
"YEKATERINA/CATHERINE II""CATHERINE THE GREAT"; TSARINA/EMPRESS 1762-1796

GEDCOM Note

Catherine the Great of Russia - aka Sophia of Anhalt-Zerbst, or Catherine Alekseevna, Empress Catherine II of Russia was the wife of Peter III of Russia. Became estranged from Peter soon after their marriage. She helped to have him deposed with the aid of Grigori Orlov, Potemkin, Princess Dashkova, and others. She succeeded him to the throne on 28 June 1762, and the following day had Peter III imprisoned. She proclaimed that Russia was in dire danger from foreign domination of her government, the church, and the culture of the country were at stake, and the safety of the nations welfare was in jeopardy. Her take-over was extraordinary without any bloodshed. She broke off relations with Frederick II of Prussian, and had her friend, Stanislaus Poniatowski, elected King of Poland. She won two wars with Turkey; extending Russia's border to the Black Sea. She imported German farmers from her country to populate and farm this new aquisition - promising them they would be free of army service. Her coronation at the Kremlin 22 September 1762 was the most spectacular ever recorded in Russia. During her reign serfdom and misery among peasants increased. But the borders of Russia expanded and increased by her large conquests. She participated in the partition of Poland (1772-1793-95). She won victoris over the Turks in 1768=1772; and by Treaty of Kuchuk Kainarja (1774) annexed the Crimea. She thoroughly identified herself with the Russia people - although she herself was German. She died of natural causes 5 November 1796.

GEDCOM Note

Original name: Sophie Fredericke Auguste von Anhalt-Zerbst, the daughter of a minor German Prince. She continued the process of Westernization begun by Peter I. Her marriage was unhappy, but she built up a circle of supporters. 10 men occupied roles of lovers and favorites during her reign. Two were Grigory Orlov and Grigory Potenkin. Though German, she completely identified herself with Russian People. She greatly expanded the empire with 2 wars against the Ottoman empire, and the annexation of the Crimea in 1783.

GEDCOM Note

Original name: Sophie Fredericke Auguste von Anhalt-Zerbst, the daughter of a minor German Prince. She continued the process of Westernization begun by Peter I. Her marriage was unhappy, but she built up a circle of supporters. 10 men occupied roles of lovers and favorites during her reign. Two were Grigory Orlov and Grigory Potenkin. Though German, she completely identified herself with Russian People. She greatly expanded the empire with 2 wars against the Ottoman empire, and the annexation of the Crimea in 1783.

GEDCOM Note

Original name: Sophie Fredericke Auguste von Anhalt-Zerbst, the daughter of a minor German Prince. She continued the process of Westernization begun by Peter I. Her marriage was unhappy, but she built up a circle of supporters. 10 men occupied roles of lovers and favorites during her reign. Two were Grigory Orlov and Grigory Potenkin. Though German, she completely identified herself with Russian People. She greatly expanded the empire with 2 wars against the Ottoman empire, and the annexation of the Crimea in 1783.

GEDCOM Note

Original name: Sophie Fredericke Auguste von Anhalt-Zerbst, the daughter of a minor German Prince. She continued the process of Westernization begun by Peter I. Her marriage was unhappy, but she built up a circle of supporters. 10 men occupied roles of lovers and favorites during her reign. Two were Grigory Orlov and Grigory Potenkin. Though German, she completely identified herself with Russian People. She greatly expanded the empire with 2 wars against the Ottoman empire, and the annexation of the Crimea in 1783.

GEDCOM Note

Katarina II av Ryssland föddes som tysk prinsessa, med namnet Sophie Friederike Auguste av Anhalt-Zerbst den 21 april 1729 (gamla stilen). Hon var dotter till Christian August av Anhalt-Zerbst och Johanna Elisabeth av Holstein-Gottorp. Hon varkusin till Gustav III och Karl XIII.På Fredrik den stores rekommendation utsågs hon av den ryska kejsarinnan Elisabet till gemål åt sin systerson Karl Peter Ulrik, som var hertig av Holstein-Gottorp och även tronföljare till den ryska tronen, och inbjöd henne därför till ryska hovetdit hon kom år 1744. Av statsskäl var hon tvungen att övergå till den grekisk-katolska läran och döptes då till Katarina Alexejevna. Den 1 september 1745 gifte hon sig med Karl Peter Ulrik av Holstein-Gottorp som senare blev Peter III av Ryssland. Äktenskapet blev inte lyckligt då hennes man var uppenbart likgiltig för henne. Detta gjorde att hon hade en hel rad med älskare istället, och hennes första barn, Paul I av Ryssland 1754, fick hon troligen med sin älskare Sergej Soltykov. 1762fick hon sonen Aleksej Gregorevitj Bobrinskij, sannolikt med älskaren Grigorij Orlov. I januari 1762, efter kejsarinnan Elisabets död, blev hennes man Peter kejsare med namnet Peter III. Hennes man ville gifta sig med sin älskarinna, Elisabet Vorontsov, och han hade därför planer på att göra sig av med henne. Detta hot, som han inte verkställde med en gång, gjorde att Katarina hann före. Med stor skicklighet förstod hon att drafördel av allt det missnöje som Peter hunnit dra på sig under sin korta regeringstid, så med hjälp av Panin, Dasjkov och bröderna Orlov, störtade hon sin man och satte kronan på sitt eget huvud istället. Under hennes regeringstid skedde en hel del, bland annat infördes en ny riksindelning, en ny organisation av domstolsväsendet, hon avskaffade tortyren, förbättrade finansförvaltningen och skolordningen, hon anlade flera viktiga hamnar och kanaleroch grundade flera nya städer. Hon dog den 17 november 1796, 67 år gammal.

GEDCOM Note

[Kopi av ROYALS.FTW]

Originally named: Sophie Fredericke Auguste von Anhalt-Zerbst. She was the daughter of a minor German prince.

• Sophie Friederike Auguste princess of Anhalt-Zerbst
• By marriage Ekaterina Alexseivna Romanov
• Catherine II(Russian: Екатерина II Великая, Yekaterina II Velikaya), also known as Catherine the Great (German: Katharina die Große) on 9th july 1762

Links:

• The Peerage
• Geneall
• Wikipedia
• Frauen die geschichte - Katharine in German
• Empress and Autocrat of All the Russias: Reign 9 July 1762 – 17 November 1796 (34 years, 131 days) Coronation 12 September 1762

Predecessor: Peter III Successor: Paul I

https://fi.wikipedia.org/wiki/Katariina_Suuri

Hänen muistokseen on nimetty Helsingin Katariinankatu.

יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה

לידה 2 במאי 1729
שטטין, ממלכת פרוסיה פרוסיה
פטירה 6 בנובמבר 1796 (בגיל 67) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית שם מלא יקטרינה אלכסייבנה מדינה רוסיה מקום קבורה מבצר פטרופבלובסקיה, סנקט פטרבורג עיסוק פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים בן זוג פיוטר השלישי, קיסר רוסיה שושלת בית אסקניה בלידה בית רומנוב- לאחר הנישואין תואר קיסרית האימפריה הרוסית אב כריסטיאן אוגוסט, נסיך אנהלט-צרבסט אם יוהנה אליזבת, נסיכת הולשטיין-גוטורפ צאצאים פאבל אנה פטרובנה אלכסיי בוברינסקי (נולד מחוץ לנישואין) יליזבטה טיומקינה (נולדה מחוץ לנישואין) קיסרית האימפריה הרוסית 6 ביולי 1762 – 17 בנובמבר 1796 (34 שנים) → פיוטר השלישיפאבל הראשון ← פרסים והוקרה אביר במסדר אלכסנדר נבסקי עיטור מסדר העיט הלבן מסדר העיט השחור מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1 עיטור אנדריי הקדוש מסדר קתרינה הקדושה מסדר גאורגיוס הקדוש מסדר סנטה אנה המסדר המלכותי של השרפים עריכת הנתון בוויקינתונים

יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה (רוסית: Екатерина Вторая;‏ 2 במאי 1729 - 17 בנובמבר 1796) הייתה קיסרית האימפריה הרוסית מ-1762 ועד יום מותה. מכונה גם יקטרינה הגדולה (Екатерина Великая). כשהמירה את דתה לנצרות האורתודוקסית, קיבלה גם את השם יקטרינה אלכסייבנה (Алексеевна).

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 ראשית חייה 1.2 שלטונה של יקטרינה 1.2.1 מדיניות חוץ 1.2.2 מדיניות פנים 1.3 תרבות ואמנות 1.4 סוף חייה 2 אילן יוחסין 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים

ביוגרפיה ראשית חייה יקטרינה נולדה בעיר שטטין שבפרוסיה (כיום שצ'צ'ין, פולין), ושמה היה סופיה אוגוסטה פרדריקה פון אנהלט צרבסט. אביה, כריסטיאן אוגוסט, נסיך אנהלט-צרבסט, היה קצין בצבא פרוסיה ומושל העיר. סופיה הגיעה לרוסיה בשנת 1744, יחד עם אמה יוהנה אליזבת, נסיכת הולשטיין-גוטורפ, בעקבות הזמנה של הקיסרית יליזבטה, אשר עמדה להינשא לדודה של סופיה, שנפטר לפני מועד החתונה. ב־21 באוגוסט 1745 נישאה סופיה לקרל פטר אולריך, דוכס הולשטיין-גוטורפ, אחיינה של הקיסרית יליזבטה ויורש העצר שלה. למרות התנגדות אביה הלותרני, המירה סופיה את דתה לנצרות אורתודוקסית ושינתה את שמה ליקטרינה אלכסייבנה.

נישואיה של יקטרינה לפיוטר לא היו מאושרים. בשל מוגבלותו השכלית והנפשית של פיוטר. לשני בני הזוג היו מאהבים, ויקטרינה אף רמזה באוטוביוגרפיות שלה שבנה פאבל הוא בנו של אחד ממאהביה סרגיי סלטיקוב, אם כי היה דומה לבעלה.

בחג המולד של שנת 1761 מתה הקיסרית יליזבטה. זמן קצר לאחר מכן, בינואר 1762 הוכתר פיוטר השלישי כצאר של כל רוסיה. שלטונו של פיוטר השלישי הושפע רבות מהערצתו למלך פרוסיה פרידריך השני, שאת בירתה ברלין כבש הצבא הרוסי במהלך מלחמת שבע השנים (1760). פיוטר התערב לטובת הולשטיין, מקום הולדתו, במחלוקת עם דנמרק בנוגע למחוז שלזוויג, מה שעורר ביקורת בקרב העם ובני האצולה של רוסיה.

ביולי 1762, בזמן שפיוטר שהה בביקור בהולשטיין, מקום הולדתו, השתלטה יקטרינה, בעזרת בני האצולה שתמכו בה ובעיקר ניקיטה פנין (ביניהם היה מאהבה, גריגורי אורלוב), על כס המלוכה. פיוטר אולץ לוותר על כתרו וב־17 ביולי 1762 נרצח על ידי אחיו הצעיר של גריגורי, אלכסיי אורלוב. בתקופת ברית המועצות סברו ההיסטוריונים כי יקטרינה היא שציוותה על רצח פיוטר, אולם כיום, דעתם של ההיסטוריונים בנושא אינה חד־משמעית.

שלטונה של יקטרינה יקטרינה פעלה רבות על מנת להגדיל את השטח שבשליטת רוסיה וסיפחה למדינה שטח בגודל של כ־518,000 קמ"ר, יותר מכל שליט אחר בתולדות האימפריה, להוציא את פיוטר הגדול.

מדיניות חוץ בעת המלחמה העות'מאנית-רוסית של 1768–1774 נגד האימפריה העות'מאנית, הייתה רוסיה אחד הכוחות המרכזיים. בעקבות כך השיגה רוסיה גישה לים השחור וסיפחה את הערבה הענקית שמאוחר יותר הפכה לחלק מאוקראינה, שם נבנו הערים אודסה, ניקולאייב, יקטרינוסלאב (מילולית: תהילת יקטרינה, כיום נקראת דניפרו) וחרסון.

ב־1783 סיפחה יקטרינה לרוסיה גם את חצי האי קרים, תשע שנים בלבד לאחר שזכה בעצמאות מהאימפריה העות'מאנית.

במהלך מלחמה בין פרוסיה לאוסטריה פעלה יקטרינה כמגשרת. ב־1780 שלחה אגודה שתגן על ספינות נייטרליות מהתקפות של בריטניה, שהייתה אז בעיצומה של מלחמת העצמאות האמריקאית וסירבה להתערב לטובת בריטניה כאשר התבקשה.

בין השנים 1790-1788 נלחמה נגד שוודיה. השוודים, שציפו לנצח בקלות את צבאות רוסיה שהיו עסוקים עדיין במלחמה נגד האימפריה העות'מאנית, ספגו אבידות בנפש ואבידות וטריטוריאליות קשות כאשר הופתעו על ידי הצי הבלטי.

ב־1789 פתחה דנמרק במלחמה נגד שוודיה ולאחר קרב סוונסקוד ב־1790 נחתם הסכם הוורוולה, על פיו הוחזרו כל השטחים הכבושים לבעליהם המקוריים.

מדיניות פנים בתחילת שלטונה ניסתה יקטרינה להנהיג רפורמות במטרה להביא למודרניזציה של המערכת השלטונית, הכלכלה והחברה במדינה.

בשנת 1763 הנהיגה יקטרינה את רפורמת הסנאט. הוציאה מסמך הקובע את זכויותיהם של האצילים (שחרור ממיסים והענקת שליטה מלאה עם האדמות, פטור מעונש פיזי ועוד). ב-1764 פתחה את מוסד הלימודים "סמולני" לנשות האצולה. ב-1768 הנהיגה את השימוש בשטרות כסף. ניסתה להקים וועדה מחוקקת המורכבת מ־565 חברים המייצגים את כל רובדי האוכלוסייה פרט לצמיתים. מטרת הוועדה הייתה לברר את צורכי העם ולבצע רפורמות, אולם בשל שמרנותם של הנציגים הוועדה בוטלה. ב-1764 התבצע חילון של שטחי הכנסייה. ב-1773- 1774 במרכז רוסיה נערך מרד הקוזקים בהנהגתו של ימליאן פוגצ'וב, אשר דוכא באכזריות וכל מנהיגיו הוצאו להורג. ב-1778 חילקה את רוסיה לחמישים מחוזות, כאשר לכל מחוז נקבע שליט נפרד. חלק מהשינוי הכללי של 1778 היה שיוך התושבים למעמדות. שינוי זה השפיע גם על יהודים שמיעוטם הוכרו כסוחרים הזכאים להירשם בגילדות ויתרתם סווגו כזכאים לגור בערים ומכאן זכאותם לבחור נציגות לעירייה. תרבות ואמנות יקטרינה החשיבה את עצמה כשליטה נאורה וראתה את עצמה כ"פילוסופית על כס המלוכה" ותומכת נלהבת באמנות. מוזיאון ההרמיטז', שארמון החורף הוא כיום חלק ממנו, החל כאוסף אמנות פרטי של יקטרינה. יקטרינה כתבה מדריך הוראה לילדים, כשהיא שואבת את רעיונותיה מג'ון לוק, והקימה את מוסד הלימודים "סמולני", שנחשב לאחד מבתי הספר הטובים באירופה, בו התחנכו בנות של סוחרים עשירים לצד בנות אצולה. היא כתבה ליברטות, סיפורת, קומדיות ואוטוביוגרפיות, והתכתבה עם וולטר, דני דידרו וז'אן לה רון ד'אלמבר.

יקטרינה תרמה לאמנות של רוסיה יותר מכל שליט אחר, לפניה ועד היום, אם כי היא לא היססה להפעיל צנזורה על החומר המפורסם, וכאשר אלכסנדר רדישצ'ב פרסם את כתב העת "מסע מפטרבורג למוסקבה" (1790), אשר חשף את מצבם של הצמיתים, הגלתה אותו לסיביר.

ב-1934 יצא הסרט "הקיסרית האדומה" שביים יוזף פון שטרנברג ואותה גילמה מרלן דיטריך. ב-2014 שודרה הסדרה "יקטרינה" (בכיכובה של מרינה אלכסנדרובה) והסדרה "יקטרינה הגדולה" (בכיכובה של יוליה סניגיר) על שנות שלטונה.

סוף חייה יקטרינה נמצאה, כשהיא בהכרה חלקית, על רצפת חדר ההלבשה שלה בבוקר יום רביעי, ה־16 בנובמבר 1796. רופאה האישי, ד"ר ג'ון רוג'רסון, אבחן זאת כשבץ. על אף מאמציו להחיותה, נכנסה יקטרינה לתרדמת ומתה בסביבות 9:45 בערב המחרת. נקברה במבצר פטרופבלובסקיה, סנקט פטרבורג. את יקטרינה החליף בשלטון בנה, פאבל הראשון.

לאחר מותה נמתחה על יקטרינה ביקורת, ונפוצו שמועות רבות לגבי נסיבות מותה, שנקשרו למספר המאהבים הרב שהיה לה. מרבית השמועות התבררו כלא מבוססות.

לקריאה נוספת אנרי טרויה, קתרינה הגדולה. כנרת-זמורה-ביתן, 2000 (תרגם: חיים קדמן)

יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה

באתר Find a Grave (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A0%...

• Sophie Friederike Auguste princess of Anhalt-Zerbst
• By marriage Ekaterina Alexseivna Romanov
• Catherine II(Russian: Екатерина II Великая, Yekaterina II Velikaya), also known as Catherine the Great (German: Katharina die Große) on 9th july 1762

Links:

• The Peerage
• Geneall
• Wikipedia
• Frauen die geschichte - Katharine in German
• Empress and Autocrat of All the Russias: Reign 9 July 1762 – 17 November 1796 (34 years, 131 days) Coronation 12 September 1762

Predecessor: Peter III Successor: Paul I

יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה

'

יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה
Екатерина Вторая

לידה 2 במאי 1729 שטטין, ממלכת פרוסיה פרוסיה פטירה 6 בנובמבר 1796 (בגיל 67) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית שם מלא יקטרינה אלכסייבנה מדינה רוסיה מקום קבורה מבצר פטרופבלובסקיה, סנקט פטרבורג עיסוק פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים בן זוג פיוטר השלישי, קיסר רוסיה שושלת בית אסקניה בלידה בית רומנוב- לאחר הנישואין תואר קיסרית האימפריה הרוסית אב כריסטיאן אוגוסט, נסיך אנהלט-צרבסט אם יוהנה אליזבת, נסיכת הולשטיין-גוטורפ צאצאים פאבל אנה פטרובנה אלכסיי בוברינסקי (נולד מחוץ לנישואין) יליזבטה טיומקינה (נולדה מחוץ לנישואין) קיסרית האימפריה הרוסית 6 ביולי 1762 – 17 בנובמבר 1796 (34 שנים) → פיוטר השלישיפאבל הראשון ← פרסים והוקרה אביר במסדר אלכסנדר נבסקי עיטור מסדר העיט הלבן מסדר העיט השחור מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1 עיטור אנדריי הקדוש מסדר קתרינה הקדושה מסדר גאורגיוס הקדוש מסדר סנטה אנה המסדר המלכותי של השרפים

יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה (רוסית: Екатерина Вторая;‏ 2 במאי 1729 - 17 בנובמבר 1796) הייתה קיסרית האימפריה הרוסית מ-1762 ועד יום מותה. מכונה גם יקטרינה הגדולה (Екатерина Великая). כשהמירה את דתה לנצרות האורתודוקסית, קיבלה גם את השם יקטרינה אלכסייבנה (Алексеевна).

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 ראשית חייה 1.2 שלטונה של יקטרינה 1.2.1 מדיניות חוץ 1.2.2 מדיניות פנים 1.3 תרבות ואמנות 1.4 סוף חייה 2 אילן יוחסין 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים

ביוגרפיה ראשית חייה יקטרינה נולדה בעיר שטטין שבפרוסיה (כיום שצ'צ'ין, פולין), ושמה היה סופיה אוגוסטה פרדריקה פון אנהלט צרבסט. אביה, כריסטיאן אוגוסט, נסיך אנהלט-צרבסט, היה קצין בצבא פרוסיה ומושל העיר. סופיה הגיעה לרוסיה בשנת 1744, יחד עם אמה יוהנה אליזבת, נסיכת הולשטיין-גוטורפ, בעקבות הזמנה של הקיסרית יליזבטה, אשר עמדה להינשא לדודה של סופיה, שנפטר לפני מועד החתונה. ב־21 באוגוסט 1745 נישאה סופיה לקרל פטר אולריך, דוכס הולשטיין-גוטורפ, אחיינה של הקיסרית יליזבטה ויורש העצר שלה. למרות התנגדות אביה הלותרני, המירה סופיה את דתה לנצרות אורתודוקסית ושינתה את שמה ליקטרינה אלכסייבנה.

נישואיה של יקטרינה לפיוטר לא היו מאושרים. בשל מוגבלותו השכלית והנפשית של פיוטר. לשני בני הזוג היו מאהבים, ויקטרינה אף רמזה באוטוביוגרפיות שלה שבנה פאבל הוא בנו של אחד ממאהביה סרגיי סלטיקוב, אם כי היה דומה לבעלה.

בחג המולד של שנת 1761 מתה הקיסרית יליזבטה. זמן קצר לאחר מכן, בינואר 1762 הוכתר פיוטר השלישי כצאר של כל רוסיה. שלטונו של פיוטר השלישי הושפע רבות מהערצתו למלך פרוסיה פרידריך השני, שאת בירתה ברלין כבש הצבא הרוסי במהלך מלחמת שבע השנים (1760). פיוטר התערב לטובת הולשטיין, מקום הולדתו, במחלוקת עם דנמרק בנוגע למחוז שלזוויג, מה שעורר ביקורת בקרב העם ובני האצולה של רוסיה.

ביולי 1762, בזמן שפיוטר שהה בביקור בהולשטיין, מקום הולדתו, השתלטה יקטרינה, בעזרת בני האצולה שתמכו בה ובעיקר ניקיטה פנין (ביניהם היה מאהבה, גריגורי אורלוב), על כס המלוכה. פיוטר אולץ לוותר על כתרו וב־17 ביולי 1762 נרצח על ידי אחיו הצעיר של גריגורי, אלכסיי אורלוב. בתקופת ברית המועצות סברו ההיסטוריונים כי יקטרינה היא שציוותה על רצח פיוטר, אולם כיום, דעתם של ההיסטוריונים בנושא אינה חד־משמעית.

שלטונה של יקטרינה יקטרינה פעלה רבות על מנת להגדיל את השטח שבשליטת רוסיה וסיפחה למדינה שטח בגודל של כ־518,000 קמ"ר, יותר מכל שליט אחר בתולדות האימפריה, להוציא את פיוטר הגדול.

מדיניות חוץ בעת המלחמה העות'מאנית-רוסית של 1768–1774 נגד האימפריה העות'מאנית, הייתה רוסיה אחד הכוחות המרכזיים. בעקבות כך השיגה רוסיה גישה לים השחור וסיפחה את הערבה הענקית שמאוחר יותר הפכה לחלק מאוקראינה, שם נבנו הערים אודסה, ניקולאייב, יקטרינוסלאב (מילולית: תהילת יקטרינה, כיום נקראת דניפרו) וחרסון.

ב־1783 סיפחה יקטרינה לרוסיה גם את חצי האי קרים, תשע שנים בלבד לאחר שזכה בעצמאות מהאימפריה העות'מאנית.

במהלך מלחמה בין פרוסיה לאוסטריה פעלה יקטרינה כמגשרת. ב־1780 שלחה אגודה שתגן על ספינות נייטרליות מהתקפות של בריטניה, שהייתה אז בעיצומה של מלחמת העצמאות האמריקאית וסירבה להתערב לטובת בריטניה כאשר התבקשה.

בין השנים 1790-1788 נלחמה נגד שוודיה. השוודים, שציפו לנצח בקלות את צבאות רוסיה שהיו עסוקים עדיין במלחמה נגד האימפריה העות'מאנית, ספגו אבידות בנפש ואבידות וטריטוריאליות קשות כאשר הופתעו על ידי הצי הבלטי.

ב־1789 פתחה דנמרק במלחמה נגד שוודיה ולאחר קרב סוונסקוד ב־1790 נחתם הסכם הוורוולה, על פיו הוחזרו כל השטחים הכבושים לבעליהם המקוריים.

מדיניות פנים בתחילת שלטונה ניסתה יקטרינה להנהיג רפורמות במטרה להביא למודרניזציה של המערכת השלטונית, הכלכלה והחברה במדינה.

בשנת 1763 הנהיגה יקטרינה את רפורמת הסנאט. הוציאה מסמך הקובע את זכויותיהם של האצילים (שחרור ממיסים והענקת שליטה מלאה עם האדמות, פטור מעונש פיזי ועוד). ב-1764 פתחה את מוסד הלימודים "סמולני" לנשות האצולה. ב-1768 הנהיגה את השימוש בשטרות כסף. ניסתה להקים וועדה מחוקקת המורכבת מ־565 חברים המייצגים את כל רובדי האוכלוסייה פרט לצמיתים. מטרת הוועדה הייתה לברר את צורכי העם ולבצע רפורמות, אולם בשל שמרנותם של הנציגים הוועדה בוטלה. ב-1764 התבצע חילון של שטחי הכנסייה. ב-1773- 1774 במרכז רוסיה נערך מרד הקוזקים בהנהגתו של ימליאן פוגצ'וב, אשר דוכא באכזריות וכל מנהיגיו הוצאו להורג. ב-1778 חילקה את רוסיה לחמישים מחוזות, כאשר לכל מחוז נקבע שליט נפרד. חלק מהשינוי הכללי של 1778 היה שיוך התושבים למעמדות. שינוי זה השפיע גם על יהודים שמיעוטם הוכרו כסוחרים הזכאים להירשם בגילדות ויתרתם סווגו כזכאים לגור בערים ומכאן זכאותם לבחור נציגות לעירייה.

תרבות ואמנות

יקטרינה החשיבה את עצמה כשליטה נאורה וראתה את עצמה כ"פילוסופית על כס המלוכה" ותומכת נלהבת באמנות. מוזיאון ההרמיטז', שארמון החורף הוא כיום חלק ממנו, החל כאוסף אמנות פרטי של יקטרינה. יקטרינה כתבה מדריך הוראה לילדים, כשהיא שואבת את רעיונותיה מג'ון לוק, והקימה את מוסד הלימודים "סמולני", שנחשב לאחד מבתי הספר הטובים באירופה, בו התחנכו בנות של סוחרים עשירים לצד בנות אצולה. היא כתבה ליברטות, סיפורת, קומדיות ואוטוביוגרפיות, והתכתבה עם וולטר, דני דידרו וז'אן לה רון ד'אלמבר.

יקטרינה תרמה לאמנות של רוסיה יותר מכל שליט אחר, לפניה ועד היום, אם כי היא לא היססה להפעיל צנזורה על החומר המפורסם, וכאשר אלכסנדר רדישצ'ב פרסם את כתב העת "מסע מפטרבורג למוסקבה" (1790), אשר חשף את מצבם של הצמיתים, הגלתה אותו לסיביר.

ב-1934 יצא הסרט "הקיסרית האדומה" שביים יוזף פון שטרנברג ואותה גילמה מרלן דיטריך. ב-2014 שודרה הסדרה "יקטרינה" (בכיכובה של מרינה אלכסנדרובה) והסדרה "יקטרינה הגדולה" (בכיכובה של יוליה סניגיר) על שנות שלטונה.

סוף חייה

יקטרינה נמצאה, כשהיא בהכרה חלקית, על רצפת חדר ההלבשה שלה בבוקר יום רביעי, ה־16 בנובמבר 1796. רופאה האישי, ד"ר ג'ון רוג'רסון, אבחן זאת כשבץ. על אף מאמציו להחיותה, נכנסה יקטרינה לתרדמת ומתה בסביבות 9:45 בערב המחרת. נקברה במבצר פטרופבלובסקיה, סנקט פטרבורג. את יקטרינה החליף בשלטון בנה, פאבל הראשון.

לאחר מותה נמתחה על יקטרינה ביקורת, ונפוצו שמועות רבות לגבי נסיבות מותה, שנקשרו למספר המאהבים הרב שהיה לה. מרבית השמועות התבררו כלא מבוססות.

קריאה נוספת אנרי טרויה, קתרינה הגדולה. כנרת-זמורה-ביתן, 2000 (תרגם: חיים קדמן)

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A0%...

כריסטיאן אוגוסט, נסיך אנהלט-צרבסט

יוהנה אליזבת, נסיכת הולשטיין-גוטורפ

יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה

לקריאה נוספת אנרי טרויה, קתרינה הגדולה. כנרת-זמורה-ביתן, 2000 (תרגם: חיים קדמן) קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יקטרינה הגדולה יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה

באתר Find a Grave (באנגלית)

Екатерина II — императрица и Самодержица Всероссийская с 28 июня 1762 года по 6 ноября 1796 года.