Jacob Moshe Hazan

Ya'akov Hazan (Hebrew: יעקב חזן‎, 4 June 1899 – 22 July 1992) was an Israeli politician and social activist.

Biography

Hazan was born in 1899 in Brest-Litovsk in the Russian Empire (now Brest, Belarus) to parents Haim Yehuda H. and Malka Kaminetzki. He studied in a Heder and a Hebrew high school. In 1915, he was among the founders of the "Hebrew Scouts movement" in Poland (later to become Hashomer Hatzair), where he was also one of first members of HeHalutz. He studied at Warsaw Polytechnic. He immigrated to Mandatory Palestine in 1923, working in an orchard in Hadera and in drying swamps in the Beit She'an valley. In 1926, he Joined Kibbutz "Hashomer HaTzair B", which would later establish Mishmar HaEmek.

Hazan became a central figure in the Kibbutz Artzi movement. He actively participated in turning the movement into a kernel of a political party. He served in various positions of the Histadrut and the Zionist movement and major Yishuv institutions. Along with Meir Yaari, he led HaShomer Hatzair, Kibbutz Artzi and Mapam for decades, characterizing those movements by identification with the Soviet Union and Communism.

In 1948 he co-founded Mapam and since 1949 he was among the chief supporters of the party's pro-Soviet stand. He identified with the Soviet Union and the global communist movement in every aspect, except its attitude toward Zionism, which he attributed to the Communist Party of the Soviet Union’s misunderstanding. In 1949 he named the Soviet Union as the Jewish People's second homeland. Upon Joseph Stalin’s death, he wrote an emotional eulogy about him in Al HaMishmar. Following the Prague Trials he changed his mind and joined forces with Yaari to keep Moshe Sneh, who held on to the pro-Soviet stand, out of the party.

Hazan was a Mapam (and later Alignment) MK in the first through seventh Knessets from 1949 to 1973. In the fourth Knesset he was a member of the Knesset committee and in the fifth through seventh a member of the Foreign Affairs and Defense Committee. He chose not to serve in national positions that would make him have to abandon his ideological, partisan, parliamentary and educational occupations, that had influence outside of Mapam as well. He supported the collaboration with Mapai and establishing the Alignment in 1968. After the Six-Day War he played an important part in Mapam's taking of dovish positions. In 1984 he opposed Mapam's participation in the national unity government and supported the Alignment's disbandment. In the 1980s he was nominated for the Presidency. He was appointed to the honorary last spot in the 1992 Knesset elections list of Meretz, a union of parties that included Mapam.

In 1989, he was awarded the Israel Prize for his special contribution to society and the State of Israel

Shulamit Bar Dori was his partner for ca 15 years

____________________________________________________________

ויקיפדיה

יעקב חזן

• יו"ר מפלגת הפועלים המאוחדת - מפ"ם
• ממנהיגי השומר הצעיר
• ממנהיגי הקיבוץ הארצי
• חבר כנסת מהכנסת הראשונה עד השביעית

יעקב חזן (4 ביוני 1899 – 22 ביולי 1992), פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת, חבר קיבוץ ומחנך, ממייסדי "השומר הצעיר", ממייסדי מפ"ם ויו"ר שלה, ממייסדי הקיבוץ הארצי, ואחת הדמויות המרכזיות בקיבוץ הארצי בפרט ובציונות הסוציאליסטית בכלל. יש שראו סביבו הילה מיתית כמעט, של 'הכהן הגדול' של הסוציאליזם הציוני, בגרסה המפ"מניקית-מרקסיסטית

תולדות חייו

חזן נולד ב-1899 בברסט ליטובסק שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). למד בחדר, בתיכון עברי ובפוליטכניון בוורשה. היה חבר ההנהגה הראשית של "השומר הצעיר" בפולין וחבר מרכז "החלוץ". לאחר עלייתו ארצה ב-1923, עבד כפועל בפרדסים בחדרה ובייבוש ביצות בעמק בית-שאן. היה ממייסדי קיבוץ משמר העמק וחבר במוסדות המרכזיים של ההסתדרות

שירת כחבר הכנסת מקום המדינה ועד שנת 1973. לפני הקמת מדינת ישראל ובשנותיה הראשונות הזדהה עם ברית המועצות ועם התנועה הקומוניסטית העולמית בכל, פרט לנושא הציונות, לגביו חשב שהייתה אי-הבנה מצד המפלגה הקומוניסטית. בשנת 1949 הכתיר את ברית המועצות כ"מולדתו השנייה של העם היהודי". עם מותו של סטלין כתב עליו מאמר הספד נרגש ב"על המשמר". עם הודאת המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות בפשעי סטלין נסוג מתמיכתו בו. לימים הודה שבנושא ברית המועצות אמר דברים שלא האמין בהם

במהלך כל חייו סירב חזן להתמנות לתפקיד שר, מתוך תפיסה שעל השר להתעסק יומם וליל בענייניו המינסטריאליים תוך זניחת עיסוקיו האחרים – אידאולוגיים, תנועתיים, פרלמנטריים וחינוכיים, שבהם העדיף להתעסק. על כן העדיף לקדם אנשים צעירים (בהם ויקטור שם טוב) לתפקידי שרים. חזן היה מועמד במקום ה-120 הסמלי ברשימת מרצ בבחירות לכנסת ה-13 (1992). יש הרואים במאיר יערי וביעקב חזן מודל ייחודי בהיסטוריה הפוליטית של הציונות: מודל של שני מנהיגים, כל אחד מהם בעל עוצמה רבה, שלא פנו זה נגד זה ואשר היוו יחדיו את ההנהגה הדו-ראשית של הקיבוץ הארצי ושל מפלגת הפועלים המאוחדת, ו'פוסקי הדור' של תנועת השומר הצעיר בכל הנוגע לציונות הסוציאליסטית ולתנועה הקיבוצית. למרות מתיחויות מבית שידעו ככל הפוליטיקאים, הצליחו לשמור על יחסים טובים, שיתוף פעולה פורה והובילו את מפ"ם להישג אלקטורלי שלא חזר על עצמו מאז – 19 מנדטים, בבחירות לכנסת הראשונה ב-1949

ב-1989 הוענק לחזן פרס ישראל על מפעל חיים

במכון ון-ליר בירושלים קיים מרכז לצדק חברתי על שמו

בתו, ד"ר יהודית אכמון, היא פסיכולוגית קלינית. בנה, גדעון שלח, הוא ארכאולוג המתמחה בסין